Études 1 à 4
-
ADA025
La nomination des Sept et l'organisation de l'Église primitive
Actes 6,1-7 relate la première crise interne de l'Église de Jérusalem, liée à la distribution inégale aux veuves. Pour y remédier, les Douze proposent de nommer sept hommes remplis du Saint-Esprit et de sagesse. Cette décision fondatrice distingue les ministères tout en affirmant leur complémentarité, et s'accompagne d'une croissance remarquable de la communauté chrétienne naissante.
מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 4.1-3 (תנ״ך עברי מודרני) :ויהי בדברם אל העם ויקומו עליהם הכהנים ונגיד בית המקדש והצדוקים׃כי חרה להם על אשר למדו את העם והגידו בישוע את תחית המתים׃וישלחו בהם את ידיהם וישימום במשמר עד למחר כי כבר בא הערב׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
ADA026
L’arrestation d’Etienne
L'article analyse l'arrestation d'Étienne (Actes 6.8-12) à Jérusalem vers 34-35 ap. J.-C. Bien que désigné parmi les Sept, Étienne exerce un ministère apostolique remarquable. Son témoignage suscite l'opposition de Juifs hellénistes qui, incapables de le réfuter, recourent à de faux témoins pour le faire comparaître devant le Sanhédrin. Luc souligne les parallèles avec le procès de Jésus et l'extension progressive de la persécution à toute l'Église.
מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 6.10 (תנ״ך עברי מודרני) :ולא יכלו עמד לנגד החכמה והרוח אשר דבר בו׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
ADA027
La comparution d’Etienne devant le Sanhédrin
La comparution d'Étienne devant le Sanhédrin (Actes 6.12-15), vers 34-35 ap. J.-C., est initiée par des opposants hellénistes de la synagogue des Affranchis. Incapables de réfuter sa sagesse, ils recourent à de faux témoins. Les accusations portent sur le Temple et la Loi, rappelant le procès de Jésus. Luc dessine ainsi un parallèle intentionnel entre le Maître et son disciple.
מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 4.3 (תנ״ך עברי מודרני) :וישלחו בהם את ידיהם וישימום במשמר עד למחר כי כבר בא הערב׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
ADA030
Saul et le martyre d'Étienne
L'article ADA030 analyse Actes 8.1-3 : la première apparition de Saul de Tarse, qui approuve le martyre d'Étienne, et le début d'une grande persécution contre l'Église de Jérusalem. La dispersion des croyants en Judée et Samarie, loin d'être une défaite, devient providentiellement le moteur de l'expansion de l'Évangile, accomplissant la promesse de Jésus en Actes 1.8.
מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 4.1-3 (תנ״ך עברי מודרני) :ויהי בדברם אל העם ויקומו עליהם הכהנים ונגיד בית המקדש והצדוקים׃כי חרה להם על אשר למדו את העם והגידו בישוע את תחית המתים׃וישלחו בהם את ידיהם וישימום במשמר עד למחר כי כבר בא הערב׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org